ההיסטוריה של החוק בישראל

מהתורכים ועד רשלנות רפואית

עד שנות ה-80 של המאה שעברה עוד היה החוק הישראלי משובץ סעיפים שנותרו כשרידים לשתי תקופות היסטוריות בארץ. האחת, הקדומה יותר, תקופת השלטון העותומאני שנכח כאן כ-400 שנה ואחריו תקופת השלטון הבריטי שכבשו את הארץ מידי התורכים ב-1917 ועזבו עם ההכרזה באו"ם על עצמאות מדינת היהודים. שתי התקופות היוו את הבסיס למדיניות החוק בישראל עד שנקבע חוק יסודות המשפט. ב-1984 הוסרו מהחוק הישראלי כל השרידים שנותרו מהחוקים העותומאנים.
החוק התורכי, הוא המג'לה, שהושת בארץ במשך כל אותן מאות של שלטון בארץ ישראל, היה בעצם תוצר של המאמץ התורכי לאגד תחת ספר חוקים אחד את כל הארצות והמדינות שהיו שייכות באותה עת לאימפריה התורכית.המסמך הוכן על סמך קביעות של אנשי דת מוסלמים בדומה להלכה היהודית. החוק האזרחי התורכי ניזון אף הוא מחוקים אלה וכך קרה שגם הנתינים היהודים והנוצרים היו כפופים להסדרים דתיים מוסלמים ברובם.
עם המעבר לניהול האנגלי נשמרו חלק מחוקי המג'לה אבל נאכף בעיקר החוק הבריטי שהיה משותף אף הוא לכל הממלכה הבריטית. ניהול המדינה שבה ישבו יהודים וערבים נעשה בתחילה על בסיס הצהרת בלפור ולאחריה בהתאם למסמכים שכונו "הספר הלבן". עם זאת, בסופו של דבר, ההתנהלות הבריטית במשך השנים שבהן התקיים כאן המנדט, היתה הרבה יותר פרו-ערביות מאשר זו שהוגדרה בספרים האלה ובאחרים. די אם נזכור את האיסור על העלאת ניצולים מאירופה הבוערת.
המדינה העצמאית והדרך לחקיקת חוקים חדשים
עם ההכרזה על מדינת ישראל היהודית התגבשה המסגרת החוקתית בהסתמך על זו הבריטית, וכאמור, משנות ה-80 נעלמו כל השאריות מהמשטרים הקודמים. החוק בישראל מתקבל בסיומו של תהליך הכולל כמה שלבים. ה וא מתחיל מהגשת הצעת החוק שיכולה להיעשות על ידי גורמים פרטיים או ממשלתיים. כל הצעת חוק צריכה להיות פתוחה לציבור ללא הפרת הסדרי ראיה, ועם הנחתה על שולחן הכנסת נפתחים לגביה דיונים פנימיים כשלכל תושב יש זכות לראות את פרטי החוק ולמצות את כל הדרכים החוקיות העומדות לרשותו כדי לשנותו או כדי לשכנע בצדקתו.
קריאה טרומית, ראשונה, שנייה ושלישית
לקריאה ראשונה במליאת הכנסת מגיעות הצעות חוק ממשלתיות באופן ישיר, ואילו הצעות פרטיות צריכות לעבור קודם קריאה טרומית ורק אחר כך להגיע לקריאה הראשונה. בכל שלב, גם במתקדמים, הכנסת זכאית לדחות את ההצעה ולהחזירה לדיון בועדה הרלוונטית, או להעבירה לשלב הבא.
כך למשל, אם מטופל שעבר הסרת שיער ובעקבות כך נשארו לו צלקות עמוקות, גם במקומות חשופים, יכול לנסות להעביר הצעת חוק הדנה בסוג זה של רשלנות רפואית. מכיוון שהנושא הוא בריאות, הרי שוועדת הבריאות של הכנסת תהיה אחראית לקדמו. אם עברה ההצעה לחוק נגד רשלנות רפואית בקריאה הטרומית, היא תידון במליאת הכנסת בקריאה ראשונה ואחר כך בקריאות שנייה ושלישית שבדרך כלל נעשות ברצף.